צפיפות עצם היא מדד חשוב מאוד בחייו של כל אדם צעיר או בוגר. אי תשומת לב למדד זה עלולה לגרום להשלכות שליליות ביותר על מצבנו הבריאותי. השלכות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במספר דרכים והן עלולות להשפיע לרעה על אורח חיינו בצורה ניכרת. למזלנו, אחרי הרבה שנים של מחקר יש הרבה מידע לגבי איך לטפל ולמנוע אבדן צפיפות עצם. המאמר הבא יסקור דרכים אלה.

מהי צפיפות עצם?

צפיפות עצם כשמה כן היא: מסה של עצם עבור נפח מסוים. במילים אחרות, מדובר במדד שנותן אינדיקציה על מצב וחוזק רקמת העצם שיש לנו בגוף. היא לרוב נמדדת על ידי שיטות אופטיות או רדיולוגיות. שיטות אלה מודדות בליעות של קרני אור או קרינה כדי למעשה ליצור מפה של מצב העצם הכללי בגוף. לרוב מדובר בשיטות בטוחות, לא חודרניות ובעלות חשיפה מינימלית לקרינה.

אבדן של צפיפות עצם היא תופעה בריאותית בעייתית שיכולה להשפיע על המשך חיי המטופל בצורה ניכרת, והיא נחשבת לבעיית בריאות ציבורית.

בדיקות למדידת צפיפות העצם

הבדיקה הנפוצה ביותר למדד צפיפות עצם בגוף היא בדיקת DEXA. זוהי בדיקה שמשתמש בקרני רנטגן כדי להבין את כמויות הסידן ומינרלים נוספים שמעידים על צפיפות העצם. במסגרתה, שתי מנות נמוכות של קרני רנטגן ברמות אנרגיה שונות משודרות על הנבדק. ההחזרים של הקרניים האלה, אחרי התחשבות בהחזרים של רקמות רכות, מביאים לתוצאה סופית לגבי צפיפות העצם.

במסגרת מדידת רמת צפיפות עצם מקבלים תוצאות עם שני סוגי ציונים: ציון T וציון Z. ציון T מייצג השוואתית את המדד של אדם ביחס לציון הצפוי בשביל אדם בריא וצעיר באותו מין. ערך היחידה המתקבלת (שנקראת סטיית תקן) מעידה על כמה אותו אדם מעל או מעבר לערך הממוצע של צפיפות עצם טיפוסית.

ציון Z הוא ציון דומה, עם הבדל קטן. כאן המדד מתבצע באותה צורה כאשר היחידות נמדדות בסטיות תקן. ההבדל העיקרי הוא שהממוצע שביחס אליו מבצעים את ההשוואה הוא ממוצע שטיפוסי לאדם עם הנתונים של הנבדק עצמו. הנתונים של הנבדק שנלקחים הם לרוב גיל, מין ומוצא אתני. באמצעות שני הציונים האלה ניתן לקבוע את רמת צפיפות העצם של המטופל שנבדק.

אוסטאופורוסיס

צפיפות עצם נמוכה היא מצב המוביל למחלת האוסטאופורוסיס. מחלה זו מתבטאת בשבריריות יתר של העצמות בגוף והיא נובעת ישירות מצפיפות  נמוכה. כתוצאה מכך, גם פעולות פשוטות שלא מפעילות לחץ פיזי חריג על העצמות יכולות לגמור לשברים חמורים וכאב אצל מי שלוקה במחלה. במקרים רבים גם אחרי שהעצם נרפאת נשארים כאבים כרוניים חזקים ואי – יכולות לבצע פעילויות.

שברים של אוסטאופורוסיס לרוב מתרחשים בעצמות, בצוואר הירך, בחוליות של עמוד השדרה, באגן, בזרוע ובעוד מספר סוגי עצמות בגוף. שברים אלה מורידים משמעותית את רמת החיים ואף עלולים להוביל לתמותה. זוהי מחלת העצם השכיחה בעולם, למרות שהיא משמעותית יותר נפוצה בקרב נשים שעברו את גיל המעבר לעומת אצל גברים.

גורמים לאוסטאופורוסיס

ישנן שתי קטגוריות לגורמים לאוסטאופורוסיס: ניתנים לשינוי ולא ניתנים לשינוי.

מבין הגורמים שלא ניתנים לשינוי ניתן למנות מספר עיקריים. מין הוא כנראה הגורם הכי משמעותי בנטייה לאוסטאופורוסיס. נשים שעברו את גיל העמידה או שעברו פרוצדורה להוצאת השחלות הן הקורבן העיקרי של מחלה זו. מצבים אלה מזוהים עם ירידה ברמות האסטרוגן בגוף, והם מתאימים לאבדן הצפיפות . לגברים יש תופעה מקבילה עם טסטוסטרון, אך היא פחות אקוטית מאשר נשים.

גורמים לא ניתנים לשינוי נוספים כוללים מוצא אתני, גנטיקה ותורשה.

ישנם גם גורמים שאכן ניתנים לשינוי. אלה כוללים חוסר בוויטמין D, שגורם לייצור מוגבר של הורמון שפוגע בצפיפות העצמות בגוף. עוד גורמים כוללים עישון, שתיית אלכוהול מרובה, תזונה לא תקינה, היעדר פעילות גופנית או חוסר פעילות כללית והימצאות של מתכות כבדות כמו קדמיום או עופרת בגוף. כל אלה גורמים שניתן למנוע את השפעתם באמצעות התנהלות נכונה וייעוץ של רופא מומחה.

אוסטאופניה

מחלה שלרוב מהווה מחלה מקדימה לאוסטאופורוסיס היא מחלה בשם אוסטאופניה. זו מחלה שגם במסגרתה יש אבדן של צפיפות עצם משמעותי והוא בא לידי ביטוי בחולשה של העצמות. ההבדל בינה לאוסטאופורוסיס הוא שלאוסטאופניה עצמה אין סימפטומים ואפקטים בפני עצמם. זאת בניגוד למקרה של אוסטאופורוסיס שמלווה לעתים קרובות בכאבים רבים בנוסף לחולשה של עצמות.

הגורמים לאוסטאופניה הם ברובם זהים לגורמים של אוסטאופורוסיס, מאחר והן מחלת שבאות אחת אחרי השנייה במקרה של צפיפות עצם נמוכה. גיל, מין, תזונה, כושר, עישון, אלכוהול מוצא אתני וכל הגורמים שצוינו קודם לכן תקפים גם במקרה הזה.

מרכיב חשוב לשמירה על צפיפות עצם

ישנו גורם אחד שידוע שהוא אחד מהגורמים החשובים ביותר והיעילים ביותר למניעת ירידה בצפיפות העצם. גורם זה הוא פעילות גופנית מתמדת וארוכת טווח. מחקרים רבים כבר בדקו והגיעו למסקנה חד משמעית שככל שעוסקים ביותר פעילות גופנית במהלך חיינו, כך הסיכוי לאבדן צפיפות עצם ולמחלה באוסטאופורוסיס נהיים נמוכים יותר. מודעות לעובדה זו עשויה להציל חיים רבים.

ככל שאנחנו עולים בגילנו כך צפיפות העצם שלנו הולכת וקטנה באופן טבעי. עובדה זו מעידה על כך שחשוב להתחיל שגרה של פעילות גופנית בגיל כמה שיותר צעיר וכך למנוע את הגעת המחלות. יחד עם זאת, גם אם רוב חיינו לא עסקנו בפעילות גופנית, קיים חלון הזדמנויות נוסף להפוך את המגמה. באזור הגילאים 40 עד 60 עוד ניתן להקטין את הסיכוי למחלות עצם.

חלק מהיתרון של פעילות גופנית בגיל צעיר הוא היכולת לעשות תרגילים יותר אינטנסיביים שנבנית ונשארת אצלנו למשך שנים רבות. גם אם הגענו לגיל מתקדם שבו קשה יותר לבצע פעילות גופנית מאומצת, היכולת לעבוד על השרירים הנכונים תמיד תישאר ותמיד תאפשר לנו לעשות את התרגילים המתאימים.

פעילות ספורטיבית לשמירת צפיפות העצם-התעמלות בונה עצם.

ישנם מספר סוגי פעילויות חשובים שעוזרים למנוע מחלות עצם. סוג אחד הוא פעילות שפועלת על כל הגוף. זוהי פעילות שהיא פעילות שבונה עצם, והיא מתמקדת בעיקר בחיזוקה. במסגרת פעילות זו מופעלים לחצים גדולים על העצמות עצמן, מה שמחזק אותן ומחשל אותן. יחד עם זאת, חשוב גם לשלב פעילויות שמחזקות את השרירים שכן הם אחראים על היציבות הכללית של הגוף.

פעילות שמחזקת את שרירי הגב היא גם חשובה מאוד למניעת התופעה. יחד עם החוזק של העצמות, חשוב ששרירי הגב גם יהיו כלולים בתוכנית האימונים הקבועה שלנו. ללא שרירי גב מייצבים וחזקים הסיכוי שלנו ליפול, להיפצע ולקבל שברים בעצמות גדל משמעותית.

עם כל האמור לעיל, בהתאם למצב הרפואי ולמצב המחלה יש לבחור רק אימונים שאכן מתאימים למצב הרפואי. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בנושא ויוכלו לתת המלצות איכותיות לגבי סוגי אימונים.

לסיכום

אבדן צפיפות העצם היא בהחלט בעיה משמעותית שהרבה מאוד אנשים עלולים להיתקל בה. יחד עם זאת, באמצעות תזונה נכונה, בדיקות תכופות ופעילות גופנית יעילה ומתאימה ניתן לטפל בתופעה הזאת. ביצוע צעדים אלה עלול להפחית, ואף להעלים לחלוטין אפשרות של אבדן צפיפות עצם ולקות במחלות עצם.